בין רוח החיים לבין האנרגיה שבחלקיקי האטום

הנביאים ואנשי הרוח היו למדעני העולם הקדמון בדורם. הם לא ביקשו לגלות את רזי החומר, אלא חקרו את הרוח שנותנת חיות לבריאה. על אף שהבדילו בין רוח לחומר, עיקרי הכתובים עוסקים כולם במדעי הרוח. המדען המודרני, לאומת זאת, חוקר בעיקר את מנגנון העולם החומרי. או כך זה נראה, לפחות. מהחלקיקים הזעירים ביותר ועד לתופעות הגדולות שבגלקסיות, הנצפים באמצעות כליו המתקדמים, מבקש המדען להבין את ההליך המכני שבו נוצר היקום, ומה הם פרטי המנגנונים שבאמצעותם הוא מתפתח.

בעולם המערבי-נוצרי קיים מתח רב ועצום בין האמונה למדע. ראשית העימות נוצר עוד במאה ה-16 בין המדע החדש המתפתח, לאחר גילויי גלילאו, לבין הנוצרות הקבלית שראתה במדע איום על התפיסה האמונית הרווחת. אמונה זאת אחזה בתפיסה על-טבעית של פועל האלוהים ביקום, ואף ייחסה תכונות על-טבעיות למשיחה. המדענים, לאומת זאת, ביקשו לגלות עולם שמתנהל על בסיס סדרי הטבע, ושללו את האמונה בקיומם של כוחות על-טבעיים ביקום.

יהודי התפוצות צולחים את העימות הזה, בין היתר מפני סלידתם מן האמונה הנוצרית הממוסדת. אך גם רבות בזכות הוראת הרמב"ם שדגלה בחקר הטבע כאמצעי להבנה טובה יותר של דרכי הבורא. ליהודים לא היתה בעייה מיוחדת עם המדע המתפתח, למעט אולי תורת האוולוציה של דארווין, אך נבחן גם נושא זה ברשומה עתידית. מצב זה חיזק את העולם היהודי בתחום המדע והוביל אותו לתרומה חסרת פרפורציה בחקר היקום, לאומת גודלה של הקהילה היהודית שחיה בקרב הנוצרות. מדענים יהודים הובילו, איפוא, בתחומים רבים במדע, ומעידים על כך פרסי הנובל היוקרתיים הרבים שהוענקו ליהודים בתחום. הבולט שביניהם, אלברט איינשטיין, הגה את תאוריית היחסיות אשר אפשר לראותה גם כחקר רעיוני ופילוסופי, ולא כתאוריה של מנגנון מכני בלבד.

לפני כ-100 שנה, נוצרו הכלים שאיפשרו למדענים לצפות בפרטים הזעירים ביותר בבריאה. אז הוכח סופית מה שהיה בתאוריה כבר אלפי שנים, היקום כולו, וכל אשר נמצא בו, כולל הדומם, צומח, חי, והאדם המדבר, כולם מורכבים מחלקיקים יסודיים זעירים הנקראים אטום. חלקיקי האטום היסודיים, כך התגלה, הם זהים לחלוטין בכל חומרי היקום, כולל אוויר, מים, אש, ואף בשר ודם. השוני באטומים שמבדיל בין חומר לחומר הוא אך ורק בכמות חלקיקי האלקטרונים שחגים סביב גרעין האטום. הייקום כולו על כל הנמצא בו, כך התגלה, נוצר מאותם חלקיקים יסודיים. האבן, למשל, איננו כלל עשוי מאבן. העץ לא מעץ והמים לא ממים. כולם עשויים מאותם חלקיקים של גרעין האטום והאלקטרונים שחגים סביבו. ובכולם, מרכיבים יסודיים אלו זהים ללא הבדל. חומר האבן נבדל מחומר המים, למשל, רק בכמות האלקטרונים סביבו. החלקיקים, הנמצאים בכל החומרים שבבריאה, הם אותם החלקיקים.

אז ממה עשויים חלקיקי האטום שהמדע חוקר היום? ייתכן מאוד שזאת שאלה רעיונית-פילוסופת, יותר ממה שהיא שאלה מדעית.

ברובו, האטום עשוי מאנרגיה. מכוח חשמלי הנקרא שדה אלקטרו-מגנטי. חקר האטום מעיד על כך שחלקיקי האטום, לאומת השדה האלקטרו-מגנטי שלו, הם ביחס של 1 ל-300. משמע שלפחות 99.6% של היקום עשוי מאנרגיה אלקטרו-מגנטית. אבל, ממה עשויים ה-0.4% הנותרים? למדע עוד אין על כך תשובה ברורה וייתכן כי השאלה עצמה מיותרת לחלוטין. ברור לגמרי שהחלקיקים שבאטוםאינם עשויים מברזל או פלסטיק, למשל, וגם לא מכל חומר אחר שמכונה חומר. כי חומר, כל החומר שביקום, עשוי מתרכובת מסויימת ומורכבת של הרבה אטומים. אז כלל לא יכול להיות שקיים חומר בתוך האטום או בתוך כל חלקיק מחלקיקיו. כי חומר הוא, עוד פעם, תרכובת מסויימת ומורכבת של הרבה אטומים. כל חלקיקי האטום הם זעירים מדי מכדי להכיל חומר כלשהו. כיוון שזה לא יכול להיות חומר, מה שנותר זה אנרגיה. חלקיקי האטם כולם, איפוא, עשויים מאנרגיה, ולא מחומר כלשהו.

ומה היא אנרגיה? זאת גם שאלה שעדיין אין לה תשובה מדעית. קיימות התגלמויות רבות ושונות של אנרגיה ביקום. אנרגיה, לכל הידוע, היא כוח כלשהו בפעולה. המדען יודע איך לייצר חשמל, למשל, אך זה לגמרי לא ברור ממה עשוי החשמל. זה פשוט קוח שקיים בבריאה אבל מורכבות חלקיקיו היא עדיין חידה. גם טיבו של אור, למשל, וגם כוח המשיכה, כמו כל התגלמויות האנרגיה, נותרו כתעלומה. אין למדע תשובה כלל לגבי השאלה, ממה עשויה אנרגיה. אחד הרעיונות הבולטים הוא שאנרגיה אלקטרו-מגנטית שבחלקיקי האטום, למשל, נוצרת מהפעולה הסיבובית של החלקיקים. אך מה זה בדיוק שמסתובב? מה טיבו? ממה הוא עשוי? כל אלו נותרו כחידות המסטוריות ביותר בחקר המדע בימינו.

אז האנרגיה של עולם המדע, זאת שאיינשטיין ייחס לה מעמד עליון, שבאמצעותה נוצר הנשק הגרעיני, כלל אין בה חומר. אנרגיה היא כוח וטו לא. מעניין גם שחקר מדעי הרוח של הנביאים ואנשי הרוח, הוא לבסוף גם חקר של אנרגיה וכוח. כוחו של הרצון האלוהי אשר ברא את היקום וכוח תודעתו של האדם בתוכו. גם הנשמה, הרצון, והתודעה שלנו הם סוג של אנרגיה שאין אנו יודעים מה טיבה וממה היא עשויה. אנרגיה שאנו יודעים לייצר אותה אך אודותיה נסתרות לנו. אנרגיה חיובית ואנרגיה שלילית. טוב ורע.

על כן, כיוון שהיקום כולו עשוי מאטומים וחלקיקי אטום שכולם אנרגיה, או כוח כלשהו, או רוח, מצטבר איפוא שכלל לא קיים כזה דבר הקרואי חומר. כל החומר שבייקום הוא באצם תרכובת מורכבת של אנרגיה, או רוח. האדם מייחס לו תכונה חומרית מפני החושים הגופניים שלו, אך זאת, לכל היתר, היא אשלייה הנכפית עליו בהיותו מורכב מאנרגיה, או מרוח חיים, שמצטברים לתרכובת המרתקת ביותר שהיא גוף האדם. הגוף כולו עשוי, באצם, אך ורק מרוח. כל היקום כולו, מצטבר ע"פי הגילוי המדעי, עשוי אך ורק מרוח, אשר אמנם מהווה אשלייה ממשית של חומר.

כך מתבהר הקשר החי שבין רוח החיים לבין האנרגיה שבחלקיקי האטום ובחומר.

=מן