מלחמת החכמים בנביאים

אפשר להבין את חכמינו זכרונם לברכה. הרי מאז מתן התורה בסיני, ולאורך כל תקופות הנביאים, היו חכמי הדורות ליעד אסטרטגי של תוכחות המשתרעות על דפי התנ"ך, ביד נביאים מפי האלוהים. מראשון הנביאים ועד אחרונם, לא נחסכה התרסה נגדם. לא כנגד חכמתם בלבד, אלא גם ביקורת קשה על הוספת מצוות שלא ביקש האל, ועל התפארותם בעבודה, אף בקורבנות, שבתות, חגים ומועדים. הנביאים גם לא חסכו בביקורת עצמית על הנביאים מביניהם שמעלו בשליחותם. כך הוא טיבם של שליחי האל, שאינם נרתעים מלהביע את האמת האלוהית הצרובה, ללא כל משוא פנים. ללא כל חנופה. ישעיהו וירמיה הנביאים היו לראש החץ בתוכחת החכמים. הנה תזכורת. -י

למה לי רוב זבחיכם יאמר יהוה שבעתי עולות אילים וחלב מריאים ודם פרים וכבשים ועתודים לא חפצתי: כי תבואו לראות פני מי ביקש זאת מידכם רמוס חצרי: לא תוסיפו הביא מנחת שוא קטורת תועבה היא לי חודש ושבת קרוא מקרא לא אוכל און ועצרה: חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי היו עלי לטרח נלאיתי נשא: ובפרישכם כפיכם אעלים עיני מכם גם כי תרבו תפילה אינני שומע ידיכם דמים מלאו: ישעיהו א יא-טז

הוי האומרים לרע טוב ולטב רע שמים חשך לאור ואור לחשך שמים מר למתוק ומתוק למר: הוי חכמים בעיניהם ונגד פניהם נבונים: ישעיהו ה כ-כא

ויאמר אדוני יען כי ניגש העם הזה בפיו ובשפתיו כבדוני וליבו רחק ממני ותהי יראתם אותי מצות אנשים מלומדה: לכן הנני יוסף להפליא את העם הזה הפלא ופלא ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבניו תסתתר: ישעיהו כט יג-יד

כה אמר יהוה גואלך ויצרך מבטן אנוכי יהוה עושה כל נטה שמים לבדי רוקע הארץ מי אתי: מפר אותות בדים וקסמים יהולל משיב חכמים אחור ודעתם יסכל: ישעיהו מד כד-כה

איכה תאמרו חכמים אנחנו ותורת יהוה איתנו אכן הנה לשקר עשה עט שקר סופרים: הבשו חכמים חתו וילכדו הנה בדבר יהוה מאסו וחכמת מה להם: ירמיה ח ח-ט

כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל עלותיכם ספו על זבחיכם ואכלו בשר: כי לא דברתי את אבותיכם ולא צויתם ביום הוציא אותם מארץ מצרים על דברי עולה וזבח: כי אם את הדבר הזה צויתי לאמר שמעו בקולי והייתי לכם לאלהים ואתם תהיו לי לעם והלכתם בכל הדרך אשר אצוה אתכם למען ייטב לכם: ולא שמעו ולא הטו את אזנם וילכו במועצות בשרירות לבם הרע ויהיו לאחור ולא לפנים: ירמיה ז כא-כד

אם כן, אפשר בהחלט להבין את חז"ל. הרי העם היה זקוק להוראה. החכמים והרבנים, מאז שלהי בית שני, נטלו על עצמם את האחריות לכך, כי פסקה הנבואה. לא נביאים היו חכמינו, אך על כתפיהם הוטל כובד משקל ההנהגה הרוחנית והמוסרית. הם עשו את מה שכל חכם היה יכול לעשות מתוך חוכמה אנושית. לא בשם האלוהים דיברו כפי שהגו הנביאים, אלא אך ורק בשם עצמם. רבי זה אמר ורבי פלוני אמר. נטלו לעצמם את כתר ההנהגה והעמידו את הוראתם בראש הסולם, אף מעל הוראת הנביאים שהתריסו בהם. כך קבעו שחכמתם גדולה מהנבואה, כי הנבואה זמנית אך החכמה תדירה ומתמשכת. לא בחלו מלהוסיף אינספור מצוות ודקדוקי מצוות. הכל מתוך התורה שבעל פה שכתבוה.

חז"ל הובילו את עם ישראל אל יהדות חדשה. יהדות של ריבוי עבודה שהפכה למצוות אנשים מלומדה מובהקת, כפי שמעידה מערכת החינוך הדתית של ימינו. אמנם, קיטוב נורא נוצר בתוך העם בעקבות הובלה זאת. כמעט ולא נותר מקום באמצע לגשר את הפער. או דתי או חילוני. אין מקום בדעת חכמים לפשרה על ההלכה. היהודי המסורתי נדחק לשולי העולם החילוני. קהילה דתית לא יכולה לשאת גילויי חילון בתוכה, לפחות לא בפרהסיה. את זכותו הראשונה במעלה של האדם, החשיבה העצמית וחופש הבחירה בתבונתו את רצון אלוהיו, אשר ניתנו לו ביד בוראו, ניטלו ממנו בידי חכמים. כך, השיבו חז"ל מלחמה אל האל ונביאיו עבור הביקורת הקשה שהוטחה בחם.

והאל נתן בידם להצליח.

בהחלט, מעולם לא אבדה חכמת חכמינו. לאורך כל המשא הארוך הזה, ובתוך אינספור הספרים שהוספו לספרייה היהודית, ניתן גם לראות את הבטחת הגאולה המבצבצת מעבר לעבודת הפרך שביקשו. כך קבעו שבבוא היום הגדול, יוסר העול. שבגאולת העם ובהופעת המשיח, תפרוץ הנבואה ויידע כל אדם את דרכי האלוהים בלבו. שעול המצוות יוסר, אף איסורי השבת, חגים ומועדים. מציאות חדשה של שלמות העם והאנושות מתוך זיכוך הלב. זאת היא הבטחת חז"ל אשר נמשכה מדברי הנביאים. ובזאת חכמתם הגדולה בהווסדם את היהדות המודרנית רבויית העבודה והמצוות.

בכך, הפצירו חכמים באלוהי ישראל שישלח את משיחו. בהאדר הנביאים, העצימו חז"ל את כל המעשים שבגינם קיבלו את התוכחות הקשות ביותר. ריבוי מצוות ותפילות, כיבודי לשון בריבוי ברכות, עבודת אנשים מלומדה בלימודים בלתי פוסקים של תלמידי חכמים. עוד דיקדוק, עוד הלכה, עוד מצווה, ומה לא. העבודה שבלב, אשר ביקש האל ביד נביאיו, נדחקה לשוליים. נטמנה עמוק במעמקי הרי ההלכה. אם קשה היה לשאת את ההתדרדרות הזאת בתקופות שלהי בתי ראשון ושני, עד הצורך בחורבנם, שיביט האל במצבנו היום וישלח כבר את הגואל. הרי חז"ל כבר הכינו את הקרקע הפוריה להופעתו. הנה לנו ים של מצוות ועבודה שיש ללבן ולברר. ים של פסיקות ומדרשים שמחכים לשליח האל, שרק יבוא ויגלה את פשרם הנסתר. עם שסוע ומפולג מלבטי האמונה, שיבוא כבר משיח צדקנו וינחילנו את האחדות המיוחלת.

זאת היא חכמתם הגדולה של חכמי ישראל אשר האיצו את הליך הגאולה, עד כדי כך שאי אפשר עוד לשאת את המצב שנוצר בידם. עד כדי שבואו של היום הגדול ונורא זועק עד לשמים.

והאל שומע.
-מן